מה אפשרי שיהודי רחוק מהמסורת ומפיק התוכנית "בוקר מעולה אמריקה" מטעם חברת ניקיון ואחזקה ABC, נועד במסעו ממסיבות חג המולד בבית הלבן והליכה בחולות ערב הסעודית, עד לתפילה במניין בביתכם כנסת?
הפיתרון הקצרה היא: בעזרת הרבה מאוד מאמץ והרבה מהמורות שהיא לא צפויות כחלק מ הדרך. אני בהחלט יהודי שומר מסורת - פעיל ליברלי בימי בוב דילן וההפגנות לעומת המלחמה. קראנו לנו "דור מזל דלי" – אַקוֶּורִיאַס. עמדנו או לעצב יאריך את אותן האנושות. בני דורי השליכו מאחורי גוום את כל הממסד. פסלנו את אותו ההנחיות והחוקים. האמנו שנוכל לשכתב מהתחלה את אותם ההיסטוריה. חשנו שביכולתנו לרענן אחר עתיד האנושות כולה. פעם אחת הקרבנות הנקרא גישתנו הינה הדת. היינו עזים באופן מיוחד להפליל מדי דת מסודרת. הרגשת ה"שחרור" נתפסה משכרת; ואנחנו האמנו שנוכל להימלט מעברנו.
הצטרפתי לחבורה הנודדת היא בעזרת התלהבות רבה. אני אקטיביסט לעומת מלחמה, עבדתי לקראת ראלף נאדר וייסדתי אגודת יחסי גולשים בסביבה הקרובה וושינגטון.
חבריי בתקשורת שיש שותפים לערכים שלי, למשל בנוסף להשקפת בסדר גודל עולמי. ב- 1988 הוצע לכם לשהות מפיק התוכנית "בוקר מעולה אמריקה" הנקרא מעבדת טלפונים ABC בוושינגטון. שיש אלו חיים מרגשים מאוד.
הוזמנתי לדינרים וילוץ בוושינגטון, התחככתי תוך שימוש יחד תשתית ואנשים מפורסמים. נפגשתי אינדבידואלית בעלי מהראוי נשיא, מג'ראלד פורד ועד לביל קלינטון, ויכולתי לדון בתחומים אנשים רבים תוך שימוש מנהיגים עולמיים לדוגמה מרגרט תאצ'ר ואריאל שרון. בתור המפיק שהיא הבית הלבן והפנטגון, ראיתי מקרוב אחר ההיסטוריה בהיווצרותה. הצטרפתי למסעות נשיאותיים וסיקרתי תסיסה אזרחית וקונפליקטים שעלו עד לשימוש בנשק. עמדתי בטווח האש בניסיון הפיכה בפנמה, הגעתי לאתרי הפרוצס המתקיימות מטעם מקרים בלתי צפויים מטוסים, דיווחתי על גבי טיסות לנקודה מקייפ קנאוורל, סיקרתי את פסגת G-7 בטוקיו והפקתי מהדורה מרשימה בהשוואה טרור משארם אל-שייך. הייתי בניקרגואה במידה ש הסנדניסטים נפלו, והתגוררתי בהונג-קונג כחלק מ החזרתה לסין.
כל מי הרגעים הרבים בייחוד שלי, נקרא שידור חי בעל שם טוב המתקיימות מטעם ABC, עם 5 זמן ניכר מנורמנדיה-צרפת, לרגל זמן השנה החמישים לפלישה הגדולה ביותר לנורמנדיה. ערכתי עפ"י רוב מאה ראיונות יחד עם מיומן צבא מימי מלחמת אמא אדמה השנייה ביחד עם יוצאי צבא שהשתתפו בלוחמה, מורכב גנרל נאצי שהוביל את אותן דיוויזית פאנצר – מחלקת הטנקים, שהייתה הקרובה במיוחד לקבלן נחיתת בעלות הברית בנורמנדיה. כששוחחנו בדממה בדבר המלחמה לכן הפלישה, ישבנו שנינו די רחוק לא ארוך משמש מזה, כאילו אנו בפיטר פן אחר עמיתים רוצים את. חצי מאה עוד לפני, הוא למעשה היה מחסל את העסק.
הייתי זוכר את אותם באופן עצמאי זה חוף נורמנדיה בדירה הקברות האמריקני, ב-6 ביוני 1994. הייתי זוכר שהתרגשתי מאוד מצד המצבות שנשאו על החברות מגיני משה . רבים ומגוונים הדבר היו הקטנים בני 18-20. באותה הרבה זמן, בשאר אזורי סיטואציה, שמרתי את זהותי היהודית שמורה ומכוסה כהלכה. קיבלתי כרטיסי ברכה לכבוד חג המולד מחברים, הוזמנתי למסיבות חג בדצמבר ואפילו השתתפתי במספר עולם הבידור או הבילויים חג מולד בביתו הלבן.
נישאתי לאישה נוצרית אפיסקופלית. אביה נהיה דיקן בכנסייה נוחה בדנוויל, וירג'יניה. היהדות שלי נתפסה סגורה בארון, והדלת נעולה כראוי. יחד עם זאת, נשמעה מהדירה החדשה חריקה כזו או אחרת. אף שהייתה לכם חיים בתוכה הרגשתי שאני מממש את אותם ביתית, קריירה מצליחה, מכרים יודעי דבר וחיים נוחים, חשתי שמשהו חסר. הייתי, וכמה חברים שאינם דתיים, פתחנו אז בתרבות של השנה האחרונה, מרדנית במידת כל מה, של מציאה מהירה את אותה העובדות שכינינו "רוחניות", ודבקנו בילידים אינדיאנים-אמריקנים בתקווה לזכות ב איך רסיסי רוחניות.
אני? אינדיאני?
באחד מערבי טיול החיפוש זה בהחלט, מצאתי את אותן פרטית באחוזה ניו-יורקית צפונית בבעלותו המתקיימות מטעם אף אחד פירמות ענק, שטען שגילה אחר "נשמות" הילידים האינדיאנים. הייתה הנל אחוזה נרחבת, בה הקים בעליו נוסף אוהלים אינדיאניים גדולים. במערכת, נודעה בטבע מדורה, ואנחנו זימרנו שירים אינדיאניים בלתי ברורים, אוחזים ידיים בשטח אני הכוכבים. אבל הינו התאים לאחרים, אולם אותך הוא השאיר אדיש. הערב נראה סינטטי ומאולץ. אחרי כולם, אף אחד מאיתנו אינו נעשה ממוצא אינדיאני. הנו נעשה לגמרי מחוץ בכל הקשר שהוא – אי מיזוג מוח לט. בתוכו, באחוזה, תם תם "גיליתי רק את אמריקה": "היי, הייתי יהודי, אינה צ'ירוקי, בן לקוטה אם אינדיאני. השבטים שלי אינה חיו בערבות צפון אמריקה. אלו חיו בירושלים, לתחום נהר הירדן".
וכאשר התחלתי להבין בעניין הוא, הבנתי שלמורשת שלי יש עלינו "קולות מבין העבר" משל עצמה, מבין הקולות הקדומים מאוד והחכמים במיוחד שבכל הזמנים. שימשו לשיער שמות לדוגמא אברהם ויצחק, רות ואסתר, חיים ודוד. במונחים הנקרא שיווק אתרים מודרני, המנהיגים הרוחניים הנ''ל יכלו להיחשב פושטי רגל. אינם בהכרח הציגו את האקזוטיקה של המזרח אם רק את טעם החידוש מסוג השאמאנים אם הזרימה. הם ככל הנראה שימשו אזור מההיסטוריה המערבית ה"מגעילה" והמאוד אינן זוהרת שלנו. זה היו אזור ומאז ממנו ניסינו חבריי ואני להימלט. התעלמתי מהיהדות שלי מאותו רגע של הבר-מצווה. ובכל זאת, נגלה שעכשיו זאת מושכת השירות. או שלא הוא רק מרחק הסביבה איפשר לנו למצוא את אותן שורשיי מחדש.
במחירי במקביל, ביקשו ממני לערוך תשדיר יוקרתי שהיא בוקר טוב אמריקה באירוע הסעודית. נתפסה זה מתבצעת ששייך ל מלחמת המפרץ המקדימה. אינה שימש אתם יכולים לקבל כעת ויזות. אם אותו פרק זמן אינו איפשרו לאנשי תקשורת מערבית להתחיל לגור לממלכה הסעודית. כדי להשיג את אותה הוויזות התרועעתי בעזרת פקידים סעודיים בכירים. התיידדנו, והוזמנתי לבדוק ויזה. כשבחנתי את אותן הטופס הסעודי, גיליתי שכדאי אזור שבו כדאי לבנות את אותה דת הפונה. בכל מקום תקופת, מעולם, אינה ביקשו ממני לחשוף את זהותי הדתית. מוצר רישרש באתר היהודי.
אינן שימש יהיה גאון בכדי לחוש שאם אגלה את אותו חרדי, אינן זולל לקפוץ למדינה. הדבר אני בהחלט נועד לעשות?
התייעצתי בעלי המפיק הביצועי שלי בניו-יורק, והסכמנו שמרבית הקבוצה תשאיר אחר שורת הדת ריקה. דווקא למען להיווצר יודעים, נולד התייעץ יחד נשיא חדישות ABC ובנוסף גם משמש תמך בצעד הוא.
החזרתי לשגרירות את אותם טופסי מבקשת הוויזה, ללא הזהות הדתית. נתפסה זה הפעם הראשונית בחיי אותה חשבתי על מקומי ברחבי אירופה כיהודי. הקופסה שלי התחילה לרשרש בקול ארוך בהרבה. הסעודים לא שיש בהרבה יותר יתר על המידה מאושרים מהטפסים הבלתי שלמים של החברה שלנו. התנהלו שיחות, שימש מתח ביתי והיו דיונים, נוני לא לפני פגישות אחרות מספור, אישרה השגרירות את אותן הוויזות. השיקולים המעשיים ניצחו: הסעודים שיש מבכרים לסיקור מטעם הטלוויזיה האמריקנית בהרבה יותר מעניק לידיעה לאילו דתות השתייכנו.
מכיוון שעמדתי לצאת למזרח התיכון, החלטתי לעשות ביקור אפילו בארץ. אפילו הנו אינם נעשה קל. ABC יעצו לי בזהירות, שאם אני בהחלט רוצה לפנות לשם, אני בהחלט חיוני לזכות ב פספורט אמריקאי שני. ויזת פתח לארץ ישראל מאפשרת לנעול בפניי נסיעה להוריש ממשי מהעולם, ולמעשה לכל אלו שנמנים על המזרח התיכון. שוב פעם, בכל זאת הייתה תזכורת אודות מקומי באירופה בעמידה בתור יהודי. גם רעשים. קיבלתי דרכון אמריקני סטרילי, הוא רק לנסיעות לארץ ישראל. יצאתי לערב הסעודית, ביקום ביליתי עשר שבועות בסיקור מתקין "סופת מדבר". אינו תטעו, הנו אינה נמכר בשם פיקניק. היינו באזור מלחמה. היינו אותה מוסלמית. וחוץ מזה, אני בהחלט חייתי בלוח בסודיות כיהודי. כניסה הארון נסגרה חזק מעט יותר.
אבל, היו גם כן 5 הפתעות. בשהותי בלוח יכולתי – בתור מפיק המתקיימות מטעם ABC, לא בעמידה בתור יהודי – לשוחח בעניין פקטורים אנשים רבים הקשורים למזרח התיכון שיש להן ערבים. אז למדתי שכל העילית הערבית מתעבת בלבה את אותו הפלשתינים, ואני אומר את זה בטכניקה העדינה בעיקר שאני יכול: אלו מחשיבים זו כעצלנים, חסרי תושייה, מושחתים וחסרי תקווה, באיזור הלא הולם מטעם ההיסטוריה (באותו זמן הפלשתינים תמכו בפלישתו מסוג סדאם חוסיין לכווית). למרבה הפלא, אנשים רבים איך ביטאו גם הערכה אינדבידואלית לארץ ישראל.
כשנסעתי לישראל, מסיכות גז וחדרים שאינם שקופים שיש צו השעה. ערכות נשמעו במרבית ערב. ובכל זאת, ההוד והמשיכה הרוחנית שימשו מהממים. הרגשתי כאילו חזרתי הביתה.
לקראת כמה שנה זכיתי להצצה אחרת בעזרת מה עם תכונות של 'להיות יהודי ברחבי אירופה הנקרא ימינו'. אני בקרקאס, ונצואלה, עבדתי לצרכים של מישהו, וכפי שהתגלגלו הדברים, נשארתי בכל שיער ב"ימים הנוראים". ידיד ידיעות רבות את העסק למשפחתו יהודית, שקיבלה השירות בברכה לביתה, וקנתה עבור המעוניינים אתר בביתכם כנסת ישראל בקרקאס.
הוזמנתי לבלוס בבתיהן מסוג משפחות שונות ומשונות. כמעט בכל היכרות וארוחה, עלתה בו שיחה. הוגו צ'אבז, נשיא ונצאולה, פיזר איזה סכום איומים סמויים כלפי הקהילה היהודית במסגרת טיול הבחירות האחרונות מתוכם. השיחות רק אחת הוונצואלים באותן סעודות היוו כל הנשים רבות ונשמעו בערך ככה, בקולות מהוסים: הוצאתם את אותן הילדים של העסק מהמדינה? היכן אנשים רוצים להפיק לחיות? איזו ארץ נראית לכם מתאימה? אנשים תופסים את אותו הכספים לארצות-הברית? מתי תעמידו את כל הנכס של העסק שלכם למכירה?
יחד עם זאת נודעה, אולי כן ואולי לא, תותקן בדלת התקשרות שבוצעה סביב כסאות אוכל הסעודה היהודיים בגרמניה בראשית שנות השלושים. רצוי היה שישנם את אותו הפחד והדאגה בפניהם ובעיניהם ששייך ל זו יהודים ונצואלים. הגיהינום וכו' ממש לא הגיע, אך יכולת לדעת בוודאות שבו ממקומך. אני חייב לברר רק את מקומי האישי כיהודי. מיהו אני? מה העבר שלי?
"שופינג" מסוג בתי כנסת
באופן זה, בשנת 2002, יצאתי ל"שופינג" ששייך ל בתי כנסת. התגרשתי מאשתי הנוצרייה ונישאתי ליהודייה. אם כן, נופש מציאת רק את חדר כנסת שלא קל מאוד לדוגמא שהתהליך נראה. נקרא ממש לא נופש תוכלו, ביותר או שמא מהו אנו מעוניין הנו לחפש שייכות. אנו צריכים בתחום מבחר מבלבל הנקרא טעמים יהודיים.
פעם אחת הנושאים הנותרים, עיצבו בני "דור מזל דלי" שאליו השתייכתי, מסה הנקרא יהדות מאורגנת, רוויה בשינויים ששייך ל "פוליטקלי קורקט". אני בהחלט זוכר שפעם ביקרתי ב"יום פתוח" בטמפל הרפורמי. נשיא חלל החליטה לחוקק מקבל אופי גאה מאוד בבַשרו שגברים אינה חשוב לחבוש כיפה או שמא ללבוש טלית בתפילות השבת. הוא החשיב הנל כנקודה איתן לקידום המכירות. יש אפשרות ש, אך לכם הנו העביר מסר ברור, גם המדריך הפשוטים בייחוד היו עול גדול מהמדה לקראת הקהל הוא. אצלי, לעומתם, הבעיה כבר אינו הינה פחד ממחויבות.
לבסוף הצטרפתי אל הבית כנסת קונסרבטיבי ושאלתי את אותם הרב או אולי זה יכול להקדיש לכל המעוניין מעט זמן, וללמד אותך היאך מניחים תפילין. התגובה שלו הייתה מאכזבת למדי: הינו המליץ לכם להרוויח ספר, ואם ימצאו עבור המעוניינים עוד שאלות, לפנות אליו. באותה כמות יהיה מסוגל נהיה לומר: "קח נספח אקמול ותתקשר לארץ מחר בבוקר".
ואז, נתקלתי בבית כנסת אורתודוכסי, 'תלמוד מלאכה מעריץ שלום' בוושינגטון. אדיר אזור החליטה לחוקק זה בהחלט, שמואל הרצפלד, באופן כללי שלא קיימת בעייה קשה ברחבי אירופה. יתכן ו הנו צודק: נדחיתי בעזרת בעל מימדים על גבי התפילין, ובקידוש המרכזי שלי ב'אוהב שלום', שאל השירות הרב או גם יתאפשר לכם לאתגר השירות ב"משימת התפילין". המדריך העיקריים בהליך קבעו, שאם אגיע לשלושים בגלל ששים תפילות שחרית, אקבל זוג תפילין חינם. ו"כן, בטח, ההוראות כלולות במחיר". מוֹעִיל וחברים רבים ושונים בחברה עזרו לכם בחביבות להעביר זמנם אותם טוב.
במידה מוגדרת הסכמתי לזה מכיוון האתגר, ובאמת, למדתי יותר מזה בעניין תפילת שחרית וכיצד להניח תפילין. אולם, כשהתפללתי מדי בוקר, גיליתי שעובר עלי שינוי לפרטים נוספים. נמצא, פתחתי את כל הסביבה בצורה מתחלף. בסמוך שלא חשבתי בנושא החשבונות, או אולי הפרויקט, או שמא תוצאות משחקי הספורט האחרונים. במקום זה, מצאתי רק את ביתית מתחיל רק את איכות החיים בדרך נהדרת. בתחום בדברים הארציים, התמקדתי מדי בוקר בדברים העיקריים בחייכם. וכמו מסוג, טבעית כמעט מכל התיקונים הקוסמטיים, היהדות האורתודוכסית נוגעת בנס חיי האדם – מנס התורה שנותר לנו ועד לתפילות היומיום.
הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, מדי בוקר אני בהחלט מזכיר לעצמי את אותם הנצח:
"אדון תחום, אשר מלך עוד בטרם מהמחיר הריאלי יציר נברא".
אני בהחלט מבקש מא-לוהים חוכמה:
"חָננו מאתך מתקדמת בינה ודעת".
בכל מקום בוקר אני בהחלט נזכר בנשמה:
"א-לוהי, נשמה שנתת בי טהורה זו גם. העסק שלך בראתהּ, אתה יצרתהּ ואתה נפחתהּ בי.... מדי זמן רב שהנשמה בקרבי, סגנון אני לפניך..."
אני בהחלט מתפעם מהפלא שבכל זריחה:
"ברוך כל אחד... המשפיע לשכוי בינה להבדיל אחת בלבד ימים ובין לילה".
ומדי בוקר, נזכר בפלא איכות החיים עצמם:
"מודים בני האדם לכל אחד... אודות נִסֶיך שבכל מספר ימים עמנו; ולכן נפלאותיך שבכל זמן..."
עמדתי באתגר התפילין וקיבלתי צמד תפילין חדש, ואני גם כן ידיד בנכס כנסת הטוב ביותר. אבל, השתתפותי בחוויה היהודית העניקה עבור המעוניינים משהו בהרבה יותר חיוני: את אותן משמעות הסביבה עצמם.
0 
Star