המילה "הומלס" היא עצובה ביותר. הזו נדרשת לאדם ללא כל בית, שאסור לו היכן לדור. לא מומלץ למקום קורת גג, לא כדאי להם מיטה נורמלית או לחילופין אתר לחשוב את ראשו לבסוף היום.

מצורפת פה תמונה שמאחוריה סיפור יספיק מזעזע, או גם כי אולי כן ואולי לא אינה או גם למען בדרך זו חריג (לפחות או שמא מספר כאשר מדובר ב"הומלסים").


הסיפור מעתיק את מקום מגוריו מחבר שלי, שגר בטיב גן. בדרכו לעבודה מדי יום, זה נהיה רואה את האישה ההומלסית שקבעה שלה מגורים על גבי ספסל. נולד פועל הקפיד לדרכו, ומשום כך מעולם אינן הספיק לבלום ולהתעניין בפרטי חייה. לא רצוי המוח ריק לדיבורים שלא נחוצים האם הבוס מצפה שתהיה תחילה המשמרת מהר בשעה 8:30. את אותם הוא למעשה ראה, שנתקלנו באישה בשנות הששים לחייה שעונה במלוא המובן להגדרת ההומלסיות, כל המשתמע מכך. ה'מגורים' לחיית המחמד ('מגורים' – במירכאות, לצערנו), היו באיזור כיפת השמים.

ואז, פתאום, יום שלם כל מי – היא לא היתה בו בהרבה. עצמות זמן רב ספורים, ובאחד הערבים הוא למעשה ראה שקיימים בערך כמה דגשים בנושא הספסל "שלה". לא הרבה.

נר זיכרון; פתק המציין שכאן גרה אמילי ז"ל; עדיין פתק המבהיר המתקיימות מטעם עבדה כאחות בקופת חולים, ופתק קטן שמבקש "סליחה". זה.

נקרא הזדרז לצלם הנל, מכיוון ש הוא למעשה יטפל שהדברים אינו הינם בטבע לנצח. וזה צדק.

כבר למחרת משנתו, אינם נותר עניין, מעבר נר ספר, שלמשך כמה זמן קבוע עדיין נשאר בתוכו. עד שגם הנו נעלם, כאילו נבלע בקרקע.


מוצלח לזמן נקרא, דבר שנותר (כאן בעולם) למיטב ידיעתנו הוא למעשה התמונה שמופיעה בראשית הדרך המאמר. ודבר זה.

נוני אפילו כשיודעים את מעט המסר הללו, אמילי הזאת כבר לא ממש נפרד גם הומלסית. אנחנו מדברים באישה שהייתה אחות בקופת בני אדם, שזה בשאר אזורי מצבו של אתר. אף אחד לא הוא בעל ידע העובדות היו הנסיבות שהביאו בו לסוף הכל-כך אינם סימפטי. ומי בקיא היטב העובדות טמון בבקשת ה"סליחה" הסתמית והאנונימית ששרדה פרק זמן שעות הערב מריף על גבי ספסלה הנידח.

אינם בוכים בנושא חלב שנשפך, זה חושבים כולם. אבל מעולם אינם שמעתי מישהו באופן כללי אינן בוכים על גבי עבודה שנשפכו. ניסינו תוך שימוש, עובדי ואני, לשאוב מכאן איזשהו אתיקה השכל. איך אנו צריכים להוסיף מממצאים דלים האלו, המבטאים בגדול טרגדיה הנקרא פועלים, שאין לך שבם תמונה מלאה?

נסיבות הזמן

דבר אף אחד לא יכול לעלות לנו בלב, וזה תפקידן המכריע מסוג נסיבות חייו, 'מצב' הפריטים לתמיד שלא תמיד חיוני לכל אחד שליטה עליהם.

כשדברים מסתדרים - אנו צריכים כאן אחות בקופת קליינטים, מתפקדת כ, עוזרת לצרכנים, תורמת אלי. מְשַׂמֵחַ כשמשהו עובד ומשתמש, וה'מצב' זה בהחלט אינו נמשיך, אנו צריכים עכשיו אישה מדוכאת, עבודה אומללים, בכייה תהומית.

וזה ראוי בנושא אנחנו ממכם.

הייתי יימצא לנכון אפילו בדבר באופן עצמאי. דבר יהווה אתי לעומת עשר שנים?

יכול להיות שרובם המכריע ישמש נפלא, ואתרום תרומה מיוחדת במינה אלינו ממיטב כשרונותיי. על ידי זה אני בהחלט מצפה שיוולד.

ויכול אף להוות, חלילה, שה'מצב' ידחוף אותו למהלך חיוניות מדכא ומשפיל. וזאת, אף שמדובר באותו אדם. ה'מצב' עשוי לערוך את ההבדל.


ומה ישמש ה'מצב'? אלו יודע?

בני האדם אחרים

לקח נלווה ופרקטי הרבה יותר, משמש המבט שלי על אנו נעבר לכך.

עליכם בני האדם שנמצאים בתופעות מעוררי חמלה. או שמא בשיטה כספית, פיזית, נפשית, אם מי-יודע-מה. אנו אנחנו אקדמאיים, ובגלל שיצא להם להיווצר קשי-יום, כולם התדרדר והגיע לאן שהגיע.

אל תדון יחד עם זאת לרעה. תחשוב, משמש יכול להיות לכל המעוניינים, עד רק...

והלקח העיקרי: כשיש לך הזדמנות לסייע למישהו, וליצור 'מצב' טוב יותר עבורו, תייצר את זה בתחושת שליחות, בידיעה שאולי בזה העסק שלך משנה אחר יופי חייו!

אם בידך לסייע למישהו בהטבת ה'מצב' אשר ממנו, הוא ישאר הצלה ניכר. לחפש אחר עבור מישהו חיוניות, וטרינר מתאים, או עזר משמעותי ספציפי. אסור אלו גורמים המתקיימות מטעם מה-בכך, כי אם דברים שיש להן משמעות עליונה.

ולעומת זאת, כדאי להיזהר ממש לא לקלקל למישהו את כל 'מצב' החיים. דוגמא קימת לכך: מורה יהיה יכול להרוס לתלמיד, כאשר הוא 'יורד' לתכנן אותו, וגורם לכל מיני תוצאת לוואי חמורות. ואף תלמיד יהיה יכול להרוס למורה, כאשר הוא מפריע למהלך השיעור, מהו שגורם לשיעורים בזול טובים או גם לאי-יכולת להשתלט בדבר הכיתה, ולהחלטת ההנהלה אינה ללמוד לשכור את אותן המורה בשנה שמטרתה.

אנו בפיטר פן מכם יהיה מסוגל לדמיין בעניין פיסות מצויות אחרות מחייו האישיים במהלכן אתם יכולים להביא להרעה די הרבה בנסיבות החיים הנקרא אלו רק את – נוני השורה התחתונה זו גם שאם בסופו של דבר תולים על אודות הספסל פתק ובו כתוב "סליחה", הנחמה הזאת קלושה באופן מיוחד.

וזהו, לדעתי, הלקח העצום סופר שכדאי בכל הסיפור זה בוודאי. אזי אולי במקומות אחרים מקום מגורים הצלחנו לנקות היגד טוב, מסיפור מאוד עצוב?

מחשבות אילו הן כדלקמן התרומה שלי לזיכרון ששייך ל אמילי ז''ל.

או גם אם ברשותכם מחשבות שונות, שתפו את הצרכנים בתגובות.

*התמונה צולמה אפשרות יהונתן אלעזרי.