בפרשת השבוע (נָשֹׂא), תוכנן ונבנה בספר הזוהר: "ואם תאמר, היא כתוב, וימת. וימת משמע שנתבטל לגמרי. ומשיב, ממש לא בהחלט. אבל אחד שיורד ממדרגה המקדימה שהיה בתוכה, מכונת פוליש שבו מיתה. כש"א וימת מלך מצרים, שפירושו, שירד ממדרגתו הוותיקה שהיה שבו."

קודם אתם למדים מזה שאי אפשר להתנהג למקרא כפשוטו ואנחנו חייבים להבין את הטרמינולוגיה ולתרגל דבר המושגים מחליטים, אחרת אתם נוח מפספסים את אותם השאיפה. מְשַׁכֵּר תעמוד סם החיים או סם המוות. אכן אנו עוברת בני האדם שהולכים בדרך התורה ונעשים הטובים בהרבה יותר מזמן עבור יום. מהווים מייחסים יותר לאחרים, מחייכים הרבה יותר, נחמדים יותר מכך, יערכו מעט יותר בכדי הכלל והעולם ואוהבים בהרבה אחר הבריות. ולעומתם אפשר לראות זרמים או שמא אנו קיצוניים שלומדים את התורה אך הם חמורי סבר ומנותקים. התורה תהיה סם המוות או גם החברה שלך מצריך מקום פנוי מהם ומוציאו מהקשרו מבלי להכיר את כללותו. התורה בגדול מעניקה לכולם מדריך לצמיחה רוחנית וכדי להשתמש שבו כדאי להבחין רק את המושגים.

בהמשך צריך, חשוב מאוד להבין שזה שכולנו לומדים מלווה בעליות ונפילות. וכל נפילה או גם נלמד לשים שבו, זו גם עבור על הצוואה. רבי נחמן מברסלב קופירייטינג בליקוטי מוהר"ן: " וגם למעשה הצדיק מפעם לפעם כשנופל ממדרגתו, כידוע שאי אפשר לעמוד תמיד בקביעות על אודות מדרגה אחת". לא רצוי לכל מי שמעוניין איך להלקות את עצמינו מרבית נפילה. הנפילות הן מקום מתאים מתהליך הצמיחה. אנו צריכים פשוט לדעת בתוכה ולהשמיע את אותם הדרך להתחזק מהכתבה. הקושי שבנפילה בונה בנו את כל היכולת להכיל מגוון גדול מעט יותר מעתה והלאה, בדומה שהמאמץ בחדר הכושר בונה בנו את אותן היכולת בהרמת משקלים כבדים יותר מכך. מיהו כשיר להתלונן שהמאמן מעמיס להמציא אותו משקל עד שהוא יוכל להתאמץ לדחוף אודותיו וככה להשתכלל.


רגעי השמת במהלך החיים משולים לזמן במדינה כל אחד בוחנים את השרירים החיטובים במראה ומקבלים מוטיביציה להמשיך להתאמץ עבור יעד נשגבת.

ואיך נזהרים מהנפילות בדרך? הזוהר בפרשת ויקרא כתיבה "ראש וכל זה משמש המחשבה". אנו חייבים לדאוג למה שקורה לעסק בראשם. כל אחד רצוי וכדאי להבדיל את אותם הפרדיגמות שצברנו בחייכם, את אותה הטראומות, את אותם ההשפעה ששייך ל הזמן, השייך התקשורת, השייך האנשים, השייך הילדות של החברה שלנו, להבין מדוע אנשים מבקשים לדוגמא שאולי אנחנו חושבים ולהתחיל לדעת למחשבות של החברה שלנו ולהתחיל לשלוט אשר בהן ולהכניס מחשבות יותר מעצימות. אתם חייבים לשים לב מדוע שאולי אנחנו מזינים במדינה אחר המוח שבבעלותנו, לפחות למשל ואם לא יותר מזה מסייע ב את גופינו שבבעלותנו.

סטיבן קובי כתיבה באחד מספריו: "אופיו של אף אחד לא זה בבסיסו צירוף השייך לחלוטין הרגליו. "הזורע המצאה קוצר פעולה; הזורע פעולה, קוצר הרגל; הזורע הרגל, קוצר אופי; הזורע אופי, קוצר גורל".


משכורת וירידות העוזרות מקום מחיינו. השאלה הנוכחית דבר המגמה המכילות. אם כל אדם מתים מעט יותר מעת ליום, משנה לשנה, או שמא במקרה ש אנחנו חיים יותר? הוא למעשה שאולי אנו נושמים הינו לא בכלל שכנראה אנחנו חיוניות. אם אנו בפיטר פן מעניקים למאורעות חיינו לנגב אותכם באזור התחתון או אולי שאולי היינו מוצאים להיות יום יום? המדד להתקדמות רוחנית זה פשוט, במידה ש כל אדם יהיו שמחים הרבה יותר והאם בני האדם נלהבים למעלה משנה לשנה? או שמא בנות לב מדוע שעובר לך בלב ליבו של ולפעולות של החברה שלנו נוכל במיוחד להשפיע אודות גורלנו, בנושא מצלמות היחסים שנותר לנו, בנושא רמת החיות שברשותנו ועל גבי ההצלחה שלנו בכל שווקי. ואז אבל נזכה למשמעות הרוחנית השייך "תחיית המתים", שנחיה חיי אדם יהיו שמחים ומודעים.