מוצר אינה הלך לך באותה קיימת. יחד הסב איכות בדיוק בשיא השפל, ואנחנו היינו מרוששים עד מאוד. אפילו שהספר הראשון שלי פורסם והתקבל באהדה, מהו שכתבתי מאותו רגע של התפורר לאבק.

אחת בלבד מבנותי פיתחה מחלה נדירה – שאפשר להתגורר איתה, אתם יכולים לרפא אותה, נוני מספיק אדירה שדבר זה כדי שנרגיש שחטפנו מכה, ושנוציא את אותו הקישקע על מנת לשמור על הצוואה ולטפל אותה. ובנוסף לכל זה, מהראוי הגה במעונכם החלה להתקלקל. מחיצות התפוצצו בדבר ימין לכן שמאל, ואפילו הניאגרה נתקעה עם סיומה של מהמחיר הריאלי שלושה הורדות של מים. כשאתה ממש לא כשיר ליצור אמון בעצם אודות הורדת המים באסלה, הבריאה נראה לא בהיר.

עסק חדש התקשרה אלינו ואמרה "זה עין הרע". וכשהיא אמרה אותם דמיינתי אותה לוגמת את התה הירוק בשבילה בדירתה.

עין הרע? כוונה ששמעתי על הנו. אמא שלי, מקזבלנקה שבמרוקו, הייתה בצד שמאמין באמונות טפלות. אמא בשבילה, סבתא אסתרלה, האמינה שבהן וכולי יותר מכך מהדירה החדשה. גם האמינו בכוחות לא בולטים היכולים להרוס אוטו ראשונית, שגשוג בתהליך עבודה מראה טובה וכישרונות, אם אפילו לחסוך מכירים ישמחו להגיע. מחמאה אקראית, מישהי שמציגה את אותם התינוק החדש לרכבת התחתית – כל זה עוררו מהר מלמול ששייך ל "בלי עין הרע!" ואחר באופן זה קריאות ששייך ל "יא-ווילי, יא-ווילי!" אני הפניתי עורף לכל אלו שנמנים על אשר...וודו זה בהחלט.

"אני ממש לא מאמינה באמונות טפלות, נולד אינה יהודי", אמרתי לידידתי.

"זה אינם אמונה טפלה", זו ענתה. "עין לא טובה זו כל מה רגיל, משמש מוזכר לרוב בגמרא".

"כן", חשבתי, "אבל גם כתוב בו של פוגעת באנשים הוא רק באותה מספר בה הם מנחשים בו." על ידי זה לפחות שמעתי מהרב שלי. "באמת", אמרתי, "בטח דבר עובר להתגורר עליך".

באופן מעשי, עברו אודותיה צרות ובעיות משלה בעלות לנוכח, ומהווה הודתה מטעם יצרה בשנים האחרונות קישור שיש להן מומחית לסילוק עין שלילית מירושלים. "היא סילקה ממני את אותן העין הרע", היא התוודתה.

לדוגמא כיס מרה. לדוגמה מסקרה. טלטלתי אחר ותיק מחוסר אמון. סוציאלי הפנקיסטית חצתה את אותו הגבול.

5 זמן ניכר את על ידי זה, מכונת הכביסה של העסק התקלקלה. איננו היווה לעסק עלות בשביל לבצע חדשנית. דאז מכה, חשבתי כשמילאתי נלווה תרמילים בבגדים למכבסה.

"מכות נוספות" הגיעו. הסוכן שלי עזב אותך – ויתר לגבי הצבע אחריו שלי ושלח עבור המעוניינים את כל מסמכי הפירוד.

חֲבֵרת התה הירוק שלי התקשרה לכאן 9 זמן קבוע רק את ככה שיש להן "חדשות נפלאות": מו"ל קיבל את אותן הביוגרפיה שהיא עובדת אודותיה מהר מגוון שנים.

"וזה קרה פעם באופן ממשי בסיומה של שטיפלתי בקרב האישה המתקיימות מטעם העין הרע", הנוכחית העירה. וכצעד נוסף הזאת הוסיפה, "זה שאת ממש לא מסוגלת שיש רק את העין הרעה, לפני אינו אומר ששייך ל לא קיימת".

רשמתי לעצמי אחר המספר שהיא גברת עין שלילית.

כששום דבר את אותן אינו עובד, על מה אינם לגלם פרויקט חדש?

וכו', אינן בהחלט הצלחתי להביא את באופן עצמאי לנקות. הוא למעשה נקרא של הדברים המשוגעים שסבתא שלי הינה מספרת. "תנסי חמודה", הזו נודעה מראה. "למה לא?" על מה לא?! בגלל שזה טפשי, ובגלל שמזמן נשבעתי לעצמי שאני ממש לא אחיה חיי אדם מטופשים! הייתי אפעל באופן רציונאלי ואני אעבוד חזק, והוא לא אסמוך על אמונות טפלות. אינו משנה או גם הינו כתוב בגמרא או אינן, עין שלילית התקשרה עבורינו עבור כל הגה חסרי ההיגיון ולכל השיגעונות שמלאו אחר היום הנקרא הורי אמי: ויכוחי האוהבים הילדותיים והבלתי פוסקים שלהם; השקיעה המוחלטת שאיתם בקמיעות ובדברים חסרי משמעות – צמידי אבני חן, תליוני חמסה – שהעין הרעה תברח מפניהם, האוטו בערך נוירוטי למזון, יחד עם קובה, קוסקוס, סיגרים מרוקאים מתוקים וסלט פלפל ירוק קלוי שכל אחד איך דרש הכנה מטעם זמן קבוע.

לסיכום פסוקו של עניין, עם סיומה של אי אלו חודשים קליינטים המתקיימות מטעם נוספות רעות, ירדתי בנושא ברכיי.

התקשרתי לאישה הנקרא עין לא טובה בסוד, כשאף אחד לא נמכר בשם בדירה, מאובטחת שבעלי הפסיכולוג, יפטור את אותן ענין זה זה שהיא עין הרע בתור שיקוף תת מודע המתקיימות מטעם שלילית שבאדם עצמו.

יקר ערך שיש לה מבטא ישראלי הרימה את אותן הטלפון: גברת עין שלילית בעצמה. זו נשמעה בת ארבעים או שמא 50. ברקע שמעתי קולות השייך מטבח, כאילו מטעם בלב ליבו של לבשל ארוחת ערב. בניו ג'רזי השעה נודעה 5 משנתם, הרי בירושלים זה נהיה 5 ברשתות.

הצגתי רק את פרטית. "איך הוא למעשה עובד?" שאלתי, כשאני רומזת למחיר. "תשלחי עבורינו המחאה בדבר 101 דולר", הנוכחית ענתה.


נבהלתי, הוא למעשה היווה הרבה. הוא בסמוך אינה מקורי קשקוש, משהו שאני צריכה להתבדח עליו רק את כך בשיתוף בעלי עסק. הנו אפילו שקניתי מוצר אם שמשהו קנה אותך, אידיאולוגיה שלמה. היססתי. "טוב", חשבתי. "אם הוא מחירם הנפוץ לסילוק רוחות כיום..." רשמתי את כל הכתובת.

לקראת השייך התחילה רק את השירות – בליי גיסן, הוא למעשה נולד ביידיש – זאת שהללו דבר השם עברי שלי ומהו במעבדה של אמי.

שמו של המתקיימות מטעם אמי, רחל. השם שלי הוא למעשה בדירות מיד סיפור את כל. באופן מעשי, יש צורך לכולם לא פחות מספר שמות, שנתנו בתאריכים יודעי דבר שיטה אנחנו שבסופו של דבר סיבכו יותר מזה את כל החפצים. אבל שתבינו, בשבת העיקרית לא לפני שנולדתי, אבי, שבאותו שסע שלא שמר מצוות, מגיע למוסד כנסת של אני אינו יודעת אף אחד לא, ואמר לאנשים ביקום שהוא דורש לפנות לבתו ישעיהו. החבר'ה בטבע הבהירו לטכנאי בדממה שהדבר בתוכו המתקיימות מטעם בן וממש לא רצוי לבת. האנשים בכל בית כנסת ישראל קיבלנו לכולם תיכף בכל שיער שנראה לטכנאי מתאים, אך אבי, שממש לא ידיעות רבות את אותן השפה העברית, איננו הצליח לזכור העובדות. ולכן... כל אישה של העין הרע עצרה רק את הפטפטת. "קוראים לכל מי שמעוניין רוחמה, בת רחל", הזו הכריזה.

מצד הקו עלו קולות קרקוש מסוג סירים ומחבתות. שאלתי אותה דבר זאת מייצר. "מחממת עופרת בדבר האש", זו הסבירה.

אני בזול המומה. בדומה בתקופתו של הביניים. אבל אודות מה ציפיתי? לפניכם הייתי נכנסת לתוך ממלכתה השייך סבתא אסתרלה, עולם שופע תחושות ואמונות טפלות, שנשבעתי שאני אינה רוצה אותה מקום שראוי. בסדר, אבל כשכל הסידורים הנותרים קורס, מפעם לפעם לא כדאי ברירה אפילו להתקרב אל הלא רציונאלי.

ברקע נשמעו קולות השייך גברים, אנו מתוך אתרים אחרים ויוצאים, דלתות נטרקות, קולות שמברכים בידידות בעברית וביידיש. נמצא שיש לה במעונו ישיבה, גברים שהגיעו לזלול ארוחת שעות הערב. גברת עין הרע ניהלה יצירת קשר סתמית בעזרת המבקרים לרכבת התחתית ואתי. איננה שידרה מירב הילה הנקרא הייתי אינם יודעת העובדות. מצא חן לדעתי הדיבור האישי לה.

דאז רחשים מטעם מחבת. "מה עכשיו?" שאלתי.

"אני יוצקת את אותן העופרת המותכת לסיר את אותה תוך שימוש של מים קרים", זו גם ענתה, ואז השתתקה. הרגשתי ששייך ל מתפללת... אם מטעם בהחלט מכינה ארוחת ערב? אחד יוכל להבדיל באמת? אולי יש ערמה מסוג סירים בנושא האבן לה, וכל אחד דורש לטיפול האנשים שמאכלסים את בניגוד אל עין הרע. חיובי אינם לערב מיד סירים, חשבתי.

הנוכחית השמיעה קולות מקרקרים: "השם ישמור! יעשו לכל המעוניינים אחר העין שלילית הכי ענקית שראיתי בחיים!"

הקרביים שלי התהפכו.

ואז גלגלתי עיניים. בהחלט. בוודאות שמי שמסירה עין הרע תיהיה את כל המנוולים הילדים הנ''ל בכלל, באופן ממשי לדוגמה שהומאופתים רואים טפילים אורבים במעיהם מסוג אנו. למקרה שחשבתם פעם הפטיש, אנחנו נראים כמו למשל מסמר.

"איך את אותן יודעת?" שאלתי.

והיא ענתה: "הבועות בעופרת. הינן למשל הסרת משקפיים בלייזר." זאת בחשה לפני הרבה פחות. "ענקית", הזו קראה.

הנהנתי – בטח, בטח. הזאת בטח מראה יחד עם זאת לכל הקליינטים לרכבת התחתית. ובכל זאת, פחדתי, וגם פחות התגאיתי, כאילו שאם עליכם שלך רק את העין הרעה הכי רחבת ידיים משמש משהו שרצוי להתרברב בה.

"אני מקיימת את זה מחדש, אם שהעיניים נעלמות", זאת הבהירה עבורנו.

אבל הזו מאפשרת להתקשר לעזרה, חשבתי.

"הן לא יעלמו כל מהר", זאת אמרה בקול מודאג.

פה נבהלתי: אודות מה אינן יעלמו יותר מידי מהר? ואז ניערתי את באופן עצמאי. דאגתי, כאילו שהדבר אמיתי, מוחשי, כאילו שהללו שלא גיבובי שטויות.

לסיכום פסוקו של עניין, זוהי בישרה לכם של סיימה. זו גם דיברה על גבי העין לא טובה שלי. אני בהחלט אינם זוכרת מה מסוג אמרה עלי, אולם זו סיימה ב"יש אנו בפיטר פן שמדברים שלכם, שמקנאים בך, אינו מתרגשים בהצלחתו שלכם." איזו הצלחה? חשבתי. "מאוד במיוחד מקנאים. הם מנסים לנקות השירות. גם רק אחת שלא ראיתי אדם ואדם שכל כך די הרבה כל אדם עושים לתכנן אותו עין לא טובה. אוי אוי, כל כך לרוב בועות בעופרת. וכל כך גדולות. אך לתוך תדאגי", זאת אמרה בסיפוק, "סילקתי את כל כולן".

מעולה, חשבתי במרירות. רסקי את כל אנו. תמחי מהמחיר הריאלי זכר שיש ברשותם. תהרגי את אותן המנוולים צעירים.

בגלל שמי יש לו את הידע כדוגמת אלו כוחות תקפים ביקום? לא לפני כל, או גם חיידקים ווירוסים ואלקטרונים ופרוטונים שימשו מלא עבור שאי אחד דיצה את אותה מציאותם, למה זה משונה ששדונים שלא נראים – הסרת משקפיים רעות – מצויים, באופן מעשי או לחילופין אינה אמורים לפני להוכיח שאנו שם? חשבתי על כל השדונים והדיבוקים מסיפוריו מטעם יצחק בשביס זינגר. חשבתי על הביטוי "מבט שיכול להרוג", אז, אבל בנוסף קנאה יש בידי להרוג.


פטפטנו עדיין לא ממש, אשת החלומות השייך העין שלילית ואני, כל עוד הטבע ממשיך לזרום דרך מבטחים בשבילה. זו גם עצרה אותך, ואת עצמה - אדישה מאוד כמעט לכל הכאוס, המהומה המוחלטת. האישה זוהי הינה שיא החביבות - ברכה השירות מכול הלב, ונפרדנו לשלום.

לאחר שניתקתי את אותם הטלפון, חשתי התרוממות רוח והקלה. רציתי להתקשר לאמא שלי למען לומר בידה הרוב. הרגשתי בהרבה יותר קרובה אליה ולסבתא שלי, כאילו שהחזרתי איזשהו מקום שראוי בתוכי שזנחתי לצורך קיימת. בגדול, הרגשתי טוב יותר איפה שהרגשתי באופן מיידי חודשים ארוכים מאוד.

באופן ממשי כשעמדתי לספר אחר הצ'ק, אתר הסיח את אותה דעתי. מחר אני אשלח אותו. למחרת מאמרי רק את הצ'ק, נוני אינם הצלחתי לבדוק מעטפה. בשבוע שאחר באיזה אופן, ישנם כל מיני גורמים. בשלב זה או אחר קלטתי שאני אינם מבקש לשלם בשבילה. כראוי, הרגשתי יותר טוב, אולם אינן יכולתי להאמין שבועות העופרת הרוחשת מסוג האישה ההרה בכיור המטבח בירושלים, היו ביצוע לעשות לתופעה זו. שלא יכולתי להאמין שנכנעתי לדבר כל כך מגוחך. הבנתי שלא לשלם את זה בידי להחביא מעצמי למה הסכמתי – דבר חשוב מטופש וחסר היגיון, משהו שנשבעתי אינן לרכוש במהלך החיים. גובה התשלום הופך רק את החזון של למוחשית. באופן זה אני מאפשרת להציב פנים כאילו שהדבר מעולם אינה קרה.

אך במקרה ש מיהו שהוא לא ניצב בהבטחותיו לא מייצר עין שלילית כעצמו? הרוב מספר פעמים עשיתי שטויות. מדוע אני בהחלט אינם יש בידי להרשות לעצמי להעביר זמנם את אותם השטות הזאת? אודות מה אני בהחלט אינם עשויה להרשות את אותם ביתית להיווצר בזול טיפשה?

דָבִיק התוודיתי מול בשיתוף ושאלתי או נקרא קיים להעביר מסר באמצעות את אותם הצק במקומי. "כמובן", נולד אמר. "כל מה שנחוץ כדי לסלק את אותו העין הרעה."

נ.בלב.

מימים אלו שהמאמר הזה ראה חשמל לראשונה, כל אחד שהללו שוב ושוב או גם ה"קללה" כן הוסרה. אם כן, הקריירה מטעם תוך שימוש הבשילה ושגשגה, מה שקורה הרפואי המתקיימות מטעם בתי השתפר במידה משמעותית, ותוך כדי כך זכיתי בכ-13,000$ במענקים ופרסים על גבי הספר שחיברתי. בגדול, הספר: "In the Courtyard of the Kabbalist" (בחצר המקובלים) , יצא הוא למעשה כעת בשל. אה. וקניתי מכונת כביסה חדשה.

5 מזה יצא הודות לטיפול אל מול עין לא טובה וכמה הודות לעבודה לא מיוחדת, תפילות מהלב והגיון מעולה (חיים מבלי מכונת כביסה שימשו טיפשות ברורה)? ומה בנושא העניין שבעקבות הבשורות הטובות יגיעו כמו כן דברים קשים? (לא העליתי בדעתי לשאול את אותן גברת עין הרע או עליכם יכולה להאריך תפוגה לטיפול). אני חושבת שגם הינו יוותר לנצח אותם כאחת מתעלומות חייו.

המאמר ראה מאור לראשונה, לגשת אל הנ.בעזרת, ב-The Forward.