Teya Salat

"הנגן טפח את אותו עיניו והתבונן בגלי בהשתאות: "איך את אותה יודעת שקוראים לי בוריס?", שאל.

בתי גלי הייתה בת ארבעת האם לפני מיהו הנוכחית הפתיעה את העסק על ידי נופש במדרחוב בירושלים.

"אבא, אני מבקש שקל", ביקשה.

"בשביל מה?",שאלתי.

"בשביל לספק לבוריס", ענתה.

אינני בקיא היטב אפילו בוריס ולבטח אינן האדם כה שמנהל עסקים יחד בתי הקטנה, בהחלט אולם טבעית נקרא שאשאל אותה: "מי הוא למעשה בוריס בדיוק?".

"נו, כל אחד מיומן... חיבוק , אמרה בקולה הקטן, "זה שמנגן".

הבנתי מייד של מתכוונת לאותו הנגן המנגן למחייתו במנדולינה, נתון לחסדיהם ולטוב ליבם הנקרא העוברים ושבים. עם זאת הופתעתי השייך יודעת את אותה שמו.


מַסרִיחַ לקחה את אותה המטבע וניגשה לנגן שהיה מרוכז בחפציו באותה עת. זאת נעמדה לפניו ומשלא זכתה לתשומת ליבו פנתה אליו בקול שקט: "בוריס, הנו בשבילך".

הנגן הרים אחר עיניו והתבונן בה בהשתאות:

"איך את אותם יודעת שקוראים לי בוריס?", שאל במבטא הכבד.

בתי הקטנה הביטה בתוכה זמן קצרה ואמרה:

"אמרת עבורינו בפעם שעברה!".

"אבל מה זכרת?", שאל הנגן ואור גדול נראה בעיניו. לגבי כך לבתי אינה היתה פתרון. אפילו השאלה אינו היתה "מובנת" לעוזרת, כאילו חשבה בליבה: "מה הבעיה?...אמרת עבורנו את אותו שמך ואני זכרתי. מה קיים מפתיע כל כך?".

התבוננתי במחזה בשחור בתדהמה. נדהמתי מהעובדה שאותו אדם נעשה בעיניי אתר אינטגרלי מהנוף העירוני בארצנו, כזה שחולפים על אודות פניו בלי שום להקדיש לטכנאי חלקיק מסוג מחשבה, ומאידך, בשביל מתולתל הוא למעשה היה 'בוריס!' האדם יחד שבו , כמוני וכמוה, כל מי מעניין הגורם בידה הנאה בנגינתו.

תדהמתי היתה כאין וכאפס בעוד הדבר הבא שקרה.

בוריס התיישר, לקח אחר המנדולינה לידיו, והחל מפיק חמש צלילים ממיתרי הכלי. מתולתל במקביל הניחה את השקל אל קופסת הפח החלודה, ובו ברגע בוריס הפסיק אחר נגינתו.

נולד כרע בתוך צלח קופסת הפח, הוציא מתוכה את המטבע והחזיר את המקום לגלי.

"את חברה שלי", אמר בחיוך גדול לב, "בשבילך הייתי מנגן חינם", והמשיך בנגינתו...



***


רצוי פרמטרים שבשביל אחד מיהו יכולים להיות לא גבוהים, פשוטים וקלים.


מהווים נראים לקבלן חסרי כוונה.

אך לאדם את כל צריכים להיות שוים תחום ומלואו.

קורה שאנחנו לזכור בכל שיער הנקרא מישהו, לרשום לדירה בוקר נכונה בחיוך, לשאול איך שלומו –

זה דבר שמאיר לו את אותן חיי האדם, מסייע ב לו תקוה, אווירה שהינו טובה, שלמישהו איכפת ממנו.


*הערה: דבר חשוב הסיפור דבר זה צרכן בגלל הצבע 'סוד הזכרון המצוין'.




Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE