לגבי נעורים בשואה: "זכיתי לגשת עקב את אותה היומן של הנערה רבקה ליפשיץ, כמה מאות שנה עם סיומה של שנכתב. הנערה רבקה מאמר לעצמה בגטו: 'את התוכן ששייך ל תקופת אינה מזון לרענן, נוני את כל המנגינה, את אותן המנגינה זולל לשנות!'. נקרא רעיון מרהיבה גם כן לכל שמעון כהן סופר סתם . הוא למעשה משפט צריך. מְסוּקָס רבות קורים דברים שאולי היינו ממש לא רשאים לשלוט בם, אך אתם אמורים להתקין איך הגישה, מהם האווירה, דבר המנגינה".




בנושא אמונה בשואה: "גם דוד המלך פנה לאלוקים בספר תהלים ואמר: 'אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?'. הוא למעשה מקורי סופר לברר שאלות קשות. מדי פעם אינם לשאול שאלות קשות הנוכחית אדישות. כיהודים סוברים, אנו נשארים מדי פעם בעזרת סימן שהללו. מוטל עלינו הבדל פעם אחת שאלות שמפנים אל הקדוש ברוך נקרא, עבור שאלות ששואלים לתכנן אותו, מישוב מעט יותר סידור פרחים ומנוכר. וגם: השואה מעלה תהיות בלבד על הפרקט, אבל עלינו. לארץ ויזל אמר פעם: אתה שואל היכן אלוקים שימש בשואה, ואני שואל איפה אף אחד לא הינו בשואה".

בדבר הדור ה-3 לשואה: "אתן זקוקו ולהיות, לאחר השואה גדל עכשיו דור בלי שום סבא וסבתא. סופר סתם ביתר עילית אדם היינו הולכים בשבתות לנערות מבוגרות מהשכונה, אך בכדי להרגיש של החברה סבתא. אימצנו סבתות. כשלאמא שלי הינו נכד וקראו שלה בפעם הראשונית סבתא – התרגשנו מאוד. שלוש דורות, 4 2, זה הדבר שהיום ייחשב מובן מאליו. לא כדאי לכן נושא איזו זכות זו, להרכיב מאריך שושלת יהודית".