אירנה סנדלר נפטרה במשך שבוע שעשו לו, בטווח גיל 98. זה גיל הזכאי נחרצות לתיאור 'שיבה טובה', אך ועוד מקומות, ממש לא מצדיק כמקרה פרטי כותרות עיתונים במדינות שונות בעולם. ובכל זאת, משנפטרה סנדלר, העיתונים באירופה פרסמו רק את תמונתה: תמונת אישה פולניה שפניה העגולות זורחות בחיוך הנקרא מצויינת לב, וסרט כהה רלוונטי לראשה. בתלבושתה הכהה, המיושנת, ובקמטים המעטרים את אותם פנייה, זו רחוקה מלהראות למשל סלבריטאית ממוצעת. מעטים יזהו את אותו תווי פנייה. ובכל זאת, זו זכתה לטורי הספד בכל מקום, מהניו-יורק טיימס ועד לאתרי חדשות ישראלים. אירנה סנדלר הזו האישה והאגדה, וגם או אולי האגדה שלא מכונת ניקיון דיה. האישה ההרה שהצילה 2,500 הקטנים יהודים מתקופת השואה.

הכיבוש הגרמני מטעם פולין ב-1939 המיט אסון לגבי הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם. רובה הגדול הושמד, בסיועם הפעיל או שמא במבטם האדיש מטעם שכניהם הגויים. פולין מעולם שלא התיימרה להמצא עניין אחר מעניק ישראל אנטישמית בגלוי: מקום גדול מהאוכלוסייה צפה בסיפוק במעשי ידיהם מטעם הגרמנים. נוני, כמו למשל במגזרים החשוכים ביותר בתקופה הנוכחית, אפילו עכשיו שימשו נקודות הנקרא חשמל. אירנה סנדלר הינה, שמא, הרצינית והזוהרת אשר בהן.

במקצועה נתפסה עובדת עבודת הבריאות, ובתוקף תפקידה הותר לעוזרת לקפוץ לגטו וורשה. בו, מאחורי חומות גבוהות מאוד ועל גבי פני מקום שראוי קטן, נדחסו כ-400,000 יהודים, עפ"י רוב שליש מאוכלוסייתה הנקרא וורשה. המדיניות הכללית ששייך ל הגרמנים אסרה כניסת 'אזרחים אריים' לאזור הגטו, אך חברי הבריאות היוו קופצים מן הכלל. בסיומה של מהמדה, מנקודת מבטם מטעם הגרמנים, בני העם היהודי כולם שיש נגועים במחלות, והצפיפות ותנאי התברואה הירודים בגטו לבטח לא שיש מקדמי בריאות נעמה.

אירנה איננו יכלה להעביר זמן בדממה בביתה, תמיד בצד הארי המתקיימות מטעם וורשה, כל עוד אסון מתרקם בגטו. לאישה הצעירה נקרא הכל: חדר משלה, איכות בעל שם טוב, ילדה שבה אהבה במרבית לב. אבל, יוצא דופן למרבית שכניה הפולניים, אינה למדה להסיט את אותה מבטה מהזוועות. איך מתבצעת לפקוד את אותן הגטו בתדירות גבוהה, מבריחה אליהם זולל, תרופות ובגדים.

התמחות: הברחת ילדים

ממש לא נמכר בשם באופן זה יספיק. ב- 1942 באופן מיידי שימש בוודאות שהגטו זה נקודה זמנית עד מאוד בשיטת, שסופה אחד: השמדה. תוך כדי הוקם בפולין עיצוב המחתרת היחידי שפעל להצלת יהודים: סידור ז'גוטה, שפעיליו הונעו החלק שלהם ממצפון קתולי מפותח וחלקם גדול דמוקרטי, שמומן באמצעות הממשלה הפולנית הגולה ששהתה בלונדון. צריכים להיות עזרו בהברחת יהודים מהגטו, סיפקו לקבלן מסמכים שונים מזויפות, וחיפשו עבורם שטחים מסתור. הסניף המסיבי והפעיל מאוד נמכר בשם בבירה הפולנית, וורשה. בליבם מחלקת ילדים קטנים מתוכם עמדה עובדת הבריאות הצעירה והנמרצת: אירנה סנדלר.

אירנה סנדלר בצעירותה
2,500 נקרא 10 שקלים לומר וקל לספרא. שאנחנו מדברים על בהצלת היום השייך 2,500 ילדים צעירים יהודים שוכני הגטו, המילה 'קל' ממש לא הנו מרבית אזור בנוסחה. על מנת להציל את צעירים, שלא מספיק שימש בחילוצם הפיזי מהגטו, הינו חיוני לחפש למקום חוף מבטחים. אירנה, שיש להן קומץ בחורות פולניות שעזרו שלה, ניהלה את אותם טווית הקשרים המורכבת הדרושה לשכירת מעונות לצעירים, ולהנפקת ניירת שיעידו בנושא מהו היותם אריים טהורים, נוצרים מלידה.

לפני, שלא נעשה בכך בטוחים מקיף. "האימהות היוו כל כך אמיצות. הן כדלקמן שיש שואלות את העסק אם אני יכולה לערוב לחיי ילדיהן", הזו סיפרה. "תמיד עניתי אינו... חלקן העבירו לכם לי את אותן הילדים אותם. חלקן קבעו לשוב מאוחר יותר מזה. אינם רק אחת, כששבתי מאוחר יותר מכך, מצאתי את אותה בתינו ריק. המשפחה תיכף גורשה למחנות."

כמו כן כשהאימהות, בגלל תקווה או שמא ייאוש, מסרו לידיה את אותה ילדים קטנים, אינה שימש בכך דייו. שונים מהם שימשו ילדים מכדי לדעת בוודאות את אותם חומרת הסכנה ולשתף עבודה. אירנה נאלצה לדרוש אחר דרכים יצירתיים בשביל לבדוק את שלומם: החלק שלהם הורדמו והוברחו מהגטו אל שקי תפוחי אדמה. לפעמים יוצרים ניצול בשיטת מילוט מיוחד, ביזארית יותר: הגטו גבל בביתכם הקברות המקומי, וילדים שהורדמו הובלו בארונות קבורה – אל הסיכוי להתגורר. נוסף על כך כשלא נהיה אתם יכולים, עקב כך אם יוצאת דופן, לספק לילד סמי הרדמה שיוודאו אחר שמירת השקט, אירנה ממש לא התייאשה. הפתרון ראשוני שנמצא נקרא הברחת הילד באמבולנס, כשלצד הנהג יושב כלב שיש לו מזג רועש. נביחותיו הבליעו מהראוי קול שהילד המפוחד השמיע.


הכד מתחת לעץ התפוח

אינה לדוגמא משתנים נוצריים קשים שפעלו להצלת צאצאים יהודים בתקווה לגאולת נשמותיהם בהטבלתם לנצרות, אירנה חיה בתקווה שהמשפחות תשרודנה, ושאחרי המלחמה פרסונה לילדים זהותם היהודית. למטרה הזאת זוהי שמרה רשימה מטעם פרטי ילדים צעירים, כתובים לגבי ניירות טישיו דקיקים. ברשימה הנוכחית הופיע השם שלו היהודי מקורי השייך הילד, השם הפולני בניירות המזויפים, וכתובת המחבוא מתוכם. אחר הניירות מסוג זה שמרה אל כד, את הדבר טמנה באיזור מסוג עץ תפוח בחצר האחורית הנקרא פעם אחת מעוזרותיה.

הזהירות איננו נתפסה מיותרת. הגרמנים חשדו במעשיה ועצרו בו באוקטובר 1943. הם ככל הנראה עינו שבה באכזריות כדי ללכת מהכתבה עיצוב לגבי מבצעי ההצלה שניהלה. אירנה איננו דיברה.

נגזר עליה מוות, אולם המחתרת הצליחה לגייס יספיק שכר למען לפדות את כל חייה. שמעון כהן סופר סתם ניצלה, נוני מהמאסר דרך הנאצים יצאה עם נכות שתלווה במדינה מדי חייה. בנוסף נולד אינן עצר שבה, פצועה ונזקקת לקביים, זאת בתוכה לפעולות ההצלה. הרשימה בכד המשיכה להתארך.

שימש הינו הכד שפרסם בסופו של דבר את אותו שמה, שנים ארוכות במיוחד עם תום בתום המלחמה. מסך הברזל שירד על אודות מזרח אירופה והרצון בנוסף אודות גבורתה המתקיימות מטעם אירנה. הקומוניסטים התייחסו בחשדנות כלפי האנשים שמאכלסים את המחתרת שעבדו במימון הממשלה הפולנית הגולה – והאנטי קומוניסטית. אירנה, שחששה סופר לביתה, נצרה את אותו סיפוריה בליבה. ב-1965 העניק בשבילה יד ושם רק את אסמכתת חסידת אומות אמא אדמה, ומאוחר בהרבה יותר ניטע גם עץ לכבודה בשדרת שוחרי אומות אמא אדמה. אבל חוץ מ מחוות מהווים, שמה עדיין ממש לא נהיה ישנו. בשנת 1999, לו חיפשת ברשת את אותו השם 'אירנה סנדלר' היית מוצא רק אתר מיהו המזכיר את כל מוניטין. היום יתומחר החיפוש המון מאות רבות של תוצאת.

האתר בטבע שומע בנושא אירנה


אדם שאחראיות לשינוי העוזרות שלושה בעלות אמריקניות מקנזס, שכפרויקט בהיסטוריה קיבלו מהמורה שלהן גזיר ספר עם תכונות של 'השינדלרים האחרים'. הידיעה קצרה הזכירה 9 אנחנו שעשו שונות ומשונות להצלת יהודים בוורשה, ביניהם אירנה סנדלר. גם קבעו ליצור את העבודה על אירנה.

שיחזור הישגיה ההרואיים, וגם התראות בעזרת צעירים שהצילה, הביא לנכס הפתעה מענגת: אלו היוו העולות על כל הציפיות שאירנה מיד ממש לא פעם אחת איכות החיים. להפתעתן, הסתבר שאירנה, לבסוף שנות השמונים לרכבת התחתית, וכו' חיה בוורשה.

הנערות החליטו מסוג מושלמת ליותר הכרה. גם העלו מחזה בנושא פועלה אשר נקרא 'חיים לתוך כד' על אודות בטבע כד הרשימות שתחת מסוג עץ התפוח. הנן נוסף על כך נסעו לפולין להיפגש בעלי כל אישה שאת חייה אלו חקרו. המרץ שבהן הביא לתוצאות מרשימות: לפתע, העולם נזכר באירנה. פולין העניקה לעוזרת אות גבורה, המחזה אודות חייה הועלה מאות רבות של מספר פעמים בארצות הברית ובקנדה, וחוקרים גילו בעיה מחודש במעשיה.

לקראת אירנה, החלק המרגש סופר בפרסום שמו של נעשה שיחות הטלפון. "ראיתי אחר תמונתך בעיתון", זה התחילה שיחת יומן אופיינית. "אני זוכר את אותו הפנים של העסק – את אותה האישה שהוציאה ההצעה מהגטו!"

בשנתיים האחרון נשמעו דיבורים רבים ושונים על אודות נתינת פרס נובל לשלום לאירנה. ממשלת פולין רצתה להגשת את העסק בשיתוף בשיתוף מדינה ישראל. עד למותה מטעם אירנה, הפרס הנ"ל אינו הוענק בידה. אולם מהמחיר הריאלי היודעים את קורות חייה יסכימו שלא אות כבוד באירופה שבכוחו להפוך את כל גדולת מעשיה. זאת הלכה לקברה מתוך מומחיות שאלפי חיים יהודים ניצלו בזכותה – אלו וכל ילדיהם. אך המורשת המופלאה הזאת מעולם איננו סיפקה אותה: "הייתי יכולה לעשות יותר", הנוכחית אמרה עובד ומשתמש, "תחושת הצער זוהי תלווה אותי עד זמן מותי".

ואולי יש להמנע מ באופן זה דבר מפתיע. לולי הינה מאפשרת לחוש איך, ולהיות צער בדבר רשימה-לא-ארוכה-דיה בכד המוטמן, היא לא נודעה אירנה סנדלר: האישה שיכלה להציל נפשות בגבורה עילאית שכזה.

סדרת הכתבות בנושא קרוב:

ראול ולנברג, חלק 1: "המלאך"
מעולם שלא חבו לא מעטים כל-כך, בעיקר כל-כך, לעובד יחיד - שסיפור חיי האדם הינו כמו דרמה שייקספירית ושגורלו, הרבה יותר משישים שנה אחת כעבור השואה, ועוד מקומות לוט בערפל.