אפילו שאני איננו מחבבת רכבות טפח, סרטי אימה וספרי לחץ, הייתי הרבה פחות 'פחדנית' בחיי היומיום שלי. הייתי אוהבת לטוס, הייתי אינו מאבדת עשתונות בתופעות מפתיעים שאין לי בעיה יחד מעליות, מדרגות נעות או לחילופין להסתכל מחלון מבנה נכונה. נוח, השאר נראים לכם כאילו אני מקפיד לראות רווח מלהפחיד את העסק, ואני תמיד חושבת, מדוע שאני אשלם לו כדי להפחיד אותי? יכולים להיות מוצאים לנכטון לשלם עבורינו.


ואז, בת ה-14 שלי ואני השתתפנו בטיול בר-מצווה של מכרים בכל ארצנו, שנראה בהרבה יותר כמו למשל טירונות בת מצווה. יכולים להיות לקחו ציבור הצרכנים למסעות, לזחילה במערות, רכיבה במכתש, גלישה באומגה, טיסה בכדור פורח... הכל הינו בכל כייפי, וכמעט כולם השתתפו בהכל. או לחילופין... שהגענו לסנפלינג.

איננו מקיים ידעתי במה מדובר כאן, אבל ידעתי שאנשים הרוויחו זאת ונהנו בייחוד, לכן תכננתי להשתתף. שמעון כהן סופר סתם הוסעה לפסגת מצוק, ואנחנו צעדנו בנאמנות לנקודת הגלישה, ביקום פגשנו נספח זאטוטים יחד עם חוטים גלולים ורתמות, מאחורי שלט גדול שלו כתוב: סכנה! נא להתרחק מקצה המצוק.

אלו הסבירו לכל אחד בפשטות שהיינו צריכים לחגור רק את הרתמה, להחזיק בחבל, ולרדת מהצוק המסוכן, לאחור.

באמת, בטח.

אמו מטעם בר-המצווה, חגרה את כל עצמה בלעדי היסוס וירדה מהמצוק. הבטתי סביב בעניין חבריי ל'טירונות', ותהיתי או גם בנוסף צריכים להיות רוצים 'רגלים קרות'. בערך כמה נסוגו לאחור והודיעו שזה ממש לא בשבילם.

וגם הייתי היססתי. הדבר שהלחיץ אותך הינו שלא יכולתי שמצויים מהם יבצעו בכל זאת. אינם בהכרח הראו לכל מי שמעוניין סרט או לחילופין שום המחשה נבדל, ומכיוון שהיינו דורשים להתרחק מקצה המצוק המסוכן, יכולתי לחוש תמיד בקסדת המגן שנעלמת מתחתיו, ושום דבר מלבד זאת.

אחת מבנות הדודות הבוגרות בטיול הייתה שיינדי, ששייך ל מתיר להתעמלות והאישה החסידית הכי 'קוּלית' שפגשתי בחיים. שיינדי התקדמה על אודות המצוק, חגרה את אותן עצמה, ראשיתה להגיע לאחור ונעלמה.

בסדר, האמא הנקרא בר-המצווה, שיינדי מורת ההתעמלות החסידית, דבר איתי? בתי הביטה בי בעיניים שאמרו, הייתי שלא מייצר בכל זאת, אולם מכובד או גם את אותו באמת...

חייכתי באומץ, התקדמתי ועברתי את אותו שלט הסכנה, חבשתי קסדה וחגרתי את הרתמה. הצעיר שנראה בקושי בגיל המוצלח לנהיגה, הסביר שהחבל שהוא משחיל ידי וו מתכת בצורת S, יחזיק ההצעה כשאני יורדת את אותו המצוק. ואם אתר ישתבש, חבל נספח שהינו מחזיק יהווה לגיבוי. "אל תדאגי", משמש אמר, "אני מחזיק אותך".

מילאתי את אותו הוראותיו, הפניתי את אותם גבי למצוק וראיתי את כל הקבוצה - הכולל בתי שהסריטה כל לדורות הבאים - מסתכלת עליי. "תרדי" נקרא אמר.

קפאתי. סכנה איננו מוחי מילא ההצעה. הנו נעשה משתק, פחד חונק ממש לא זכרתי שאי פעם הרגשתי.


"לא יודעת או הייתי מסוגלת", אמרתי להיות הסבלני.

"את יכולה", הוא ענה. "תזכרי. אני בהחלט מחזיק אותי. בעיקרם תרדי מהמצוק."


למען להקל לגבי הדברים, התכופפתי וניסיתי להתפתח לאט. הורדתי קודם כל את אותם רגל שמאל. אולם הרגל שלי אינן הרגישה שום דבר, אך ורק אויר מפחיד וריק. הבטתי יותר מכך בעיניים מבועתות והתחננתי, "באמת, אינם נמצא לכולם שאני מחוייבת לקנות בכל זאת."

"רק תעשי רק את הצעד הראשוני. אני בהחלט מחזיק אותך."

ירדתי מהמצוק.

ובמקום לצלול היישר בחלק התחתון, גלשתי לאט, מתבוננת סביב בעניין יופיו ששייך ל המדבר, יודעת שלמעשה עשיתי זאת, ושאני אהיה בסדר. נחתי בשלום, וחשתי מחוזקת. או שמא הצלחתי להתגבר בדבר הפחד דבר זה ולפרוץ את כל מקום שראוי הנוחות שלי אודות המצוק, מהם עוד אני יש בידי להשיג?

לפרוץ את אותה המחסום

בשנת 1954, פרץ רוג'ר בניסטר רק את מחסום 4 הדקות בריצת הודעה, מחסום שמאה שנות שיאי ריצה הוכיחו ש"אי אפשר להעביר זמנם אותו". לתוך 46 ימים, וכו' מישהו עשה את כל העובדות. לצורך ביצוע 9 השנים הבאות, בערך 200 אף אחד שברו רק את המחסום הבלתי-עביר לכאורה.

כששתי חברותיי ירדו מהמצוק, גיליתי שדבר זה אתם יכולים. או גם הנישות יכלו בעשיית יחד עם זאת, הרי גם אני בהחלט מאפשרת. רופא בגמלאות שהשתתף בטיול אמר לי מאוחר יותר, שכשהוא ראה שאני עלולה בעשיית זאת, נוסף על כך משמש העז לקפוץ.

הרב שלי קורה הורה השירות שמי המפתחות להצלחה לא לסגת במידה ו מבינים פחד או לחילופין תסכול. בודדת שיטות לקחת זאת זאת לדעת בוודאות שאם אנו נלווים אמורים לבצע את זה, אזי בנוסף אנחנו עשויים.

כל אחד מסתכלים על האתגרים של העסק כעל מצוקי רב, פעם או גם נקרא לעמוד בעניין השטיח בדרך לחופה, לעבור רק את השיחה המרכזית בשיתוף מישהו שאנחנו רוצים את, להפסיק לעשן, לצמוח ביהדות, לרדת במשקל אם... מתי לעמוד בזה?

קודם בחרו לכל מי שמעוניין מודל לחיקוי, מישהו שעשה את הצעד. או אולי הינם עשויים לעשות אותם, הרי אפילו אפשרי. כולם רוצים מישהו להסתכל עליו ולהגביה את אותה רף הטכניקות במהלך החיים. התברכתי במסע החיים שלי באנשים נפלאים – אבא ואימא, מורים, קרובי משפחה וחברים – שהיו צעדים רבים ומגוונים לפניי וחיו חיוניים שלמים ונהדרים, כשהם לוקחים קריירה, קבוצה וקהילה, בשיטה מאוזנת. הייתי זוכרת שנפגשתי יחד תמר חנה רדקליף, שהיו שלה נכס נדל"ני ייעוץ משגשג וחבורת הילדים. זוהי סיכום ספרי קריאה, ואני חשבתי, עד הזו עלולה בעשיית את זה, מדוע אני בהחלט לא? אזי סיכומי את אותן המעצב הראשוני שלי.

שנית, חשוב לזכור שעמידה בפני מדי תפקידו של שהינו מאגדת מידה ספציפית הנקרא זמן ומאמץ וכאב. הטריק בשביל להשתכלל הוא למעשה להתרכז בהנאה. כגון שאומר רש"י, מפרש התנ"ך הגדול: "כל ההתחלות קשות".

ודבר אחרון, אבל לחלוטין צריך – גם פעם בתוך תהססו שאפילו עד באיזשהו שלב נתברבר, א–לוהים אוחז בחבל שנותר לנו ומחזיק אותכם. בקשו שממנו עזר, וזה מהר יטפל שבסופו של דבר הרוב יצא כמו למשל אשר הוא אמור לצאת. הנו מחזיק בחבל החירום הכדאי.

ועתה, רדו מהמצוק ושברו אחר המחסום הפרטי של העסק.