החרטום שאני אינו מחבבת רכבות טפח, סרטי אימה וספרי מתח, אני בהחלט לא ממש ' האתר שלנו . הייתי אוהבת לטוס, אני איננו מאבדת עשתונות במקרים חמורים מפתיעים שאין עבור המעוניינים עניין בעלי מעליות, מדרגות נעות או גם להסתכל מחלון מרכז מצויין. קל מאוד, השאר נראים לכל המעוניין כאילו קוראים לי מנסה להרוויח מלהפחיד אותי, ואני לעולם חושבת, מדוע שאני אשלם למקום בכדי להפחיד אותי? הינם מוצאים לנכטון לשלם עבורה לי.

ואז, בת ה-14 שלי ואני השתתפנו בטיול בר-מצווה שהיא ידידים במקומות אחרים מדינת ישראל, שנראה יותר מכך לדוגמה טירונות חגיגות. יכולים להיות לקחו את הצרכנים למסעות, לזחילה במערות, רכיבה במכתש, גלישה באומגה, טיסה בכדור פורח... כל נהיה כל כך כייפי, וכמעט כולם השתתפו בהכל. או שמא... שהגענו לסנפלינג.

לא ממש ידעתי במה מדובר, נוני ידעתי שאנשים הרוויחו זו ונהנו בייחוד, כך תכננתי להשתתף. הקבוצה הוסעה לפסגת מצוק, ואנחנו צעדנו בנאמנות לנקודת הגלישה, בכל שיער פגשנו אחר הילדים בשיתוף כבלים גלולים ורתמות, מאחורי שלט גדול חתימה כתוב: סכנה! נא להתרחק מקצה המצוק.

אלו הסבירו לכל המעוניינים בפשטות שהיינו חושקים לחגור את כל הרתמה, להעסיק בחבל, ולרדת מהצוק המסוכן, לאחור.

באמת, בטח.

אמו של בר-המצווה, חגרה את כל עצמה שאין בהם היסוס וירדה מהמצוק. הבטתי סביב בנושא חבריי ל'טירונות', ותהיתי אם גם צריכים להיות מעדיפים 'רגלים קרות'. כמה נסוגו לאחור והודיעו שהתהליך אינה בשבילם.

אפילו אני היססתי. דבר שהלחיץ השירות שימש אינם יכולתי לראות מהם יבצעו את זה. הם לא הראו לך סרט וידאו או שמא כל המחשה יוצא דופן, ומכיוון שהיינו רוצים להתרחק מקצה המצוק המסוכן, יכולתי להרגיש הוא רק בקסדת המגן שנעלמת מתחתיו, ושום דבר יתרה מכך.

רק אחת מבנות הדודות הבוגרות בטיול נודעה שיינדי, המתקיימות מטעם מתיר להתעמלות והאישה החסידית הכי 'קוּלית' שפגשתי בחייכם. שיינדי התקדמה על גבי המצוק, חגרה את אותה עצמה, מתחילה לגשת לאחור ונעלמה.

בסדר, האמא הנקרא בר-המצווה, שיינדי מורת ההתעמלות החסידית, מהו איתי? בתי הביטה בי בעיניים שאמרו, אני שלא מקיימת את זה, אבל מרשים או גם אחר בהחלט...

חייכתי באומץ, התקדמתי ועברתי את אותו שלט הסכנה, חבשתי קסדה וחגרתי את אותן הרתמה. הצעיר שנראה בקושי בהיותינו בני המתאים לנהיגה, הסביר שהחבל שהינו משחיל ידי וו מתכת בצורת S, יחזיק את העסק כשאני יורדת את כל המצוק. ואם משהו ישתבש, חבל נספח אשר הוא מחזיק יהיה לגיבוי. "אל תדאגי", הוא למעשה אמר, "אני מחזיק אותך".

מילאתי את אותו הוראותיו, הפניתי אחר גבי למצוק וראיתי אחר הקבוצה - וגם בתי שהסריטה הכל לדורות הבאים - מסתכלת עליי. "תרדי" זה אמר.

קפאתי. חשש איננו הכרתי מילא אותי. הוא נמכר בשם משתק, דאגה חונק אינו זכרתי שאי פעם הרגשתי.

"לא יודעת או שמא אני מסוגלת", אמרתי להיות הסבלני.

"את יכולה", הנו ענה. "תזכרי. אני בהחלט מחזיק ההצעה. הוא רק תרדי מהמצוק."

בשביל להקל אודות הפריטים, התכופפתי וניסיתי להתפתח לאט. הורדתי קודם כל את אותן רגל שמאל. אבל הרגל שלי אינו הרגישה כלום, הוא רק אויר מפחיד וריק. הבטתי מעט יותר בעיניים מבועתות והתחננתי, "באמת, אינן נראה לי שאני יכולה להרוויח זאת."

"רק תעשי את הצעד ההתחלתי. הייתי מחזיק ההצעה."


ירדתי מהמצוק.

ובמקום לצלול לא עקום בחלק התחתון, גלשתי לאט, מתבוננת סביב בעניין יופיו מסוג המדבר, יודעת שלמעשה עשיתי זאת, ושאני אהיה בסדר. נחתי בשלום, וחשתי מחוזקת. עד הצלחתי להתגבר על גבי הפחד הנ"ל ולפרוץ רק את חלק הנוחות שלי בנושא המצוק, מה וכולי אני יש בידי להשיג?

לפרוץ את אותן המחסום

ב- 1954, פרץ רוג'ר בניסטר את אותה מחסום 4 הדקות בריצת מייל, מחסום שמאה שנות שיאי ריצה הוכיחו ש"אי אפשר בעשיית אותו". אל 46 עת, דאז מישהו עשה רק את מה. לאורך 9 הזמן הבאות, כמעט 200 איש שברו את כל המחסום הבלתי-עביר לכאורה.


כששתי חברותיי ירדו מהמצוק, גיליתי שהדבר אפשר. עד הנישות יכלו לעבור הנל, הרי נוסף על כך הייתי מסוגלת. רופא בגמלאות שהשתתף בטיול אמר עבורנו מאוחר בהרבה יותר, שכשהוא ראה שאני עשויה לעשות זה, נוסף על כך משמש העז לבוא.

הרב שלי תמיד הדריך אותי קוראים לי המפתחות להצלחה איננו לסגת במידה ש מתלבטים חשש עד תסכול. בודדת הדרכים ליטול את זה זוהי ולהיות שאם אנשים אחרים יש בכוחם לרכוש זה, אזי אף בני האדם יכולים.

כל אחד מסתכלים על אודות האתגרים של העסק כעל מצוקי רב, בודדת או אולי משמש לעמוד על השטיח בשיטת לחופה, להרוויח את כל השיחה החשובה תוך שימוש מישהו שאולי אנחנו רגילים, להפסיק לעשן, לצמוח ביהדות, לרדת במשקל עד... היאך לעמוד בזה?

ראשית בחרו לך מודל לחיקוי, מישהו שעשה את אותן הצעד. נעים אולי הם ככל הנראה עשויים לקנות זאת, אזי וגם תוכלו. לעוד פרטים לאתר מעדיפים מישהו להסתכל על גביו ולהגביה רק את רף הטכניקות בחייכם. התברכתי במסע החיים שלי באנשים נפלאים – הורים האחראים, מורים, קרובי משפחה וחברים – שהיו צעדים רבים ושונים לפניי וחיו פועלים מלאים ונהדרים, כשהם תהיה זו קריירה, קבוצה וקהילה, בטכניקה מאוזנת. אני זוכרת שנפגשתי תוך שימוש שרה חנה רדקליף, שהיו לה מחסן ייעוץ משגשג וחבורת ילדים קטנים. היא כתבה ספרי קריאה, ואני חשבתי, או לחילופין הזאת עשויה לעשות את זה, אודות מה הייתי לא? אז מאמרי את אותן הספר ההתחלתי שלי.

בהמשך צריך, זכרו שעמידה מחכה מול ממחיר השוק מעמד שהוא מקיפה כמותם של מסוימת של מאמץ וכאב. הטריק כדי להתפתח הינו להתרכז בהנאה. כפי שאומר רש"י, מפרש התנ"ך הגדול: "כל ההתחלות קשות".

ודבר אחרון, נוני ביותר נחוץ – גם פעם אחת בתוך תשכחו אפילו גם או לחילופין באיזשהו צעד נתברבר, א–לוהים אוחז בחבל שיש לנו ומחזיק אותנו. תדרשו מהצלם עזרה, והטכנאי כבר יקח אחריות שבסופו של דבר כל יצא כפי שנהוג אשר הוא אמור לצאת. נולד מחזיק בחבל החירום הראוי.

ועכשיו, רדו מהמצוק ושברו רק את המחסום האינדיבדואלי שלכם.